ערכת חירום לגיל השלישי – כל מה שחשוב שיהיה בה

ערכת חירום מאורגנת יכולה לעשות הבדל של חיים ומוות בזמן משבר. עבור אזרחים ותיקים, שיש להם צרכים רפואיים ותזונתיים ייחודיים, חשוב לוודא שהערכה כוללת את כל הדרוש להם. מומלץ להכין שתי ערכות חירום: אחת גדולה לבית (רצוי להחזיקה בממ”ד או באזור המוגן) שתספיק למספר ימי שהייה, ועוד ערכה קטנה וניידת למקרה שיהיה צורך לעזוב את הבית במהירות. בערכות אלה יש לכלול ציוד מותאם אישית, תרופות, מסמכים ופריטים חיוניים נוספים שיבטיחו את רווחת הקשיש בשעת חירום.

מלאי תרופות וציוד רפואי

קשישים רבים נזקקים לתרופות קבועות או לציוד רפואי תומך. בעת חירום ייתכן גישה מוגבלת לבתי מרקחת או למרפאות, ולכן חשוב להיערך מראש:

• כמות תרופות מספקת: דאגו למלאי תרופות קבועות לפחות ל-10 ימים. שמרו גם עותקים של מרשמי התרופות בתוקף בערכה. בעת קבלת מרשם חדש, אל תחכו עד שייגמר המלאי – מלאו אותו בהקדם כדי שתמיד תהיה לכם כמות מספקת.

• שמירה על תרופות בתוקף: בצעו רוטציה במלאי התרופות – השתמשו תחילה בתרופות הישנות יותר והוסיפו לערכה תרופות חדשות, כדי למנוע מצב שבו התרופות בערכה פגות תוקף. בדקו את תאריכי התפוגה בערכה באופן קבוע (לפחות פעם בשנה) ורעננו את המלאי לפי הצורך.

• תרופות הדורשות קירור: אם יש לכם תרופות שצריך לשמור בקירור (כגון אינסולין), היערכו להתמודדות עם הפסקות חשמל. במקרה של הפסקת חשמל, השאירו את התרופה במקרר כל עוד הוא קר. כשהמקרר מתחיל להתחמם – העבירו את התרופה למקפיא. אם גם המקפיא מתחמם, שימו את התרופות בצידנית קטנה עם קרחומים כדי לשמור על הטמפרטורה הנדרשת. שאלו את הרופא או הרוקח שלכם כמה זמן התרופה יכולה להישמר ללא קירור, וכתבו מידע זה על גבי מיכל התרופה בערכה. אם תיאלצו להתפנות למקום קליטה (מקלט או מתקן מגורים חלופי), ידעו את הצוות במקום שיש ברשותכם תרופות שדורשות קירור, כדי שיעזרו לכם לטפל בהן.

• ציוד רפואי ואביזרי עזר: אם הקשיש משתמש בציוד רפואי מיוחד (לדוגמה: בלוני חמצן, משאף, מד סוכר, ציוד הזנה, קטטר וכו’), ודאו כי בערכה יש חלקי חילוף או מכשור חלופי לשימוש במקרה חירום, וכן אביזרים אישיים חיוניים לפי הצורך (למשל, זוג משקפיים נוסף לתיקון ראייה, סט שיניים תותבות חלופי או ערכת תיקון לתותבות). בנוסף, הכניסו לערכה סוללות נוספות למכשירים רפואיים חשמליים (לדוגמה, מכשיר שמיעה או מד לחץ-דם אלקטרוני). אם הקשיש מקבל טיפולים רפואיים קבועים (כגון דיאליזה, כימותרפיה או פיזיותרפיה), התייעצו עם הגורם המטפל לגבי תוכנית גיבוי למצב שבו לא תוכלו להגיע לטיפול או תיאלצו לעבור למקום שהות חלופי.

מסמכים חיוניים וכרטיס חירום אישי

בעת פינוי או מצב חירום רפואי, מידע מדויק על הקשיש יכול להציל חיים. לכן חשוב להכין מראש מסמכים וכרטיסי מידע ולשמור אותם בערכת החירום:

• מסמכים רפואיים: קבלו מהרופא המטפל מכתב עדכני המסכם את מצבו הבריאותי של הקשיש. במסמך זה יצוינו האבחנות הרפואיות, רשימת התרופות הנלקחות באופן קבוע עם המינונים, ופרטים על בדיקות או טיפולים שגרתיים הנדרשים. שמרו עותקים של מסמך זה בערכת החירום.

• רשימת אלרגיות ותרופות אסורות: הכינו רשימה של רגישויות ידועות (לתרופות, למזון וכו’) וכן תרופות שעלולות להיות מסוכנות עבור הקשיש. מידע זה יסייע למי שיטפל בו בחירום להימנע מטעויות מסכנות חיים.

• כרטיס חירום אישי: מומלץ ליצור כרטיס אישי אותו ישא הקשיש תמיד בארנק, ובו פרטים חיוניים: שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות, כתובת, שם קופת החולים ושם הרופא המטפל, פרטי איש קשר עיקרי (בן משפחה או מטפל עיקרי), רשימת התרופות הניטלות באופן קבוע עם המינון, סוג דם, מצב רפואי מיוחד, מוגבלויות (אם יש) וכל מידע רפואי קריטי נוסף. כרטיס זה יסייע לחובשים או לאנשי צוות רפואי לקבל מהר רקע רפואי על הקשיש במקרה שנמצא מחוסר הכרה או במצוקה.

• צילום מסמכים רשמיים: הכינו בערכה תיקייה עם צילומים של מסמכים חשובים: תעודת זהות, רישיון נהיגה, כרטיס קופת חולים, פוליסות ביטוח בריאות/חיים/רכוש, צוואה עדכנית, ייפוי כוח רפואי/כללי, תעודות בעלות על נכסים, ורשימת מספרי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי. מומלץ לשמור את המסמכים גם בפורמט דיגיטלי (סרוקים על גבי דיסק-און-קי), למקרה שהמסמכים הפיזיים יינזקו. ודאו שאדם נוסף שאתם סומכים עליו (בן משפחה או עורך דין) יודע היכן המסמכים נמצאים.

• תיוג ציוד חיוני: על כל ציוד רפואי אישי של הקשיש (למשל הליכון, כיסא גלגלים, בלוני חמצן, משקפיים, מכשירי שמיעה) הצמידו תווית עמידה במים עם שם הקשיש ופרטי איש קשר. באופן זה, אם תאלצו להתפנות או להתארח במקום אחר, הציוד לא ילך לאיבוד ויובן לאיזו מטרה הוא שייך.

ציוד חיוני לשהייה במרחב המוגן

ערכת החירום הביתית צריכה להכיל גם ציוד שיסייע לקשיש ולמלווים אותו במהלך שהייה ממושכת במרחב המוגן או במקלט. להלן רשימת פריטים מומלצים:

• מים לשתייה: לפחות 3 ליטרים לאדם ליום, ולפחות ל-3 ימי חירום (כלומר 9 ליטר לאדם לפחות). מים הם מצרך חיוני ביותר מאחר ובמצבי חירום אספקת המים עלולה להיפגע.

• מזון שאינו דורש קירור: מזונות יבשים, שימורים ומזון ארוז בעל חיי מדף ארוכים. יש להתאים את הבחירה לצרכים התזונתיים של הקשיש (למשל מזון מתאים לסוכרתיים, מזון דל מלח וכו’). אל תשכחו לצרף פותחן קופסאות אם יש שימורים בערכה.

• פנס וסוללות רזרביות: תאורת חירום חשובה במקרה של הפסקת חשמל. מומלץ פנס ידני חזק, לצד סוללות גיבוי מתאימות. שקלו להחזיק גם תאורת חירום נטענת או פנס דינמו (המופעל בסיבוב ידית) שאינו תלוי בסוללות.

• רדיו עם סוללות: כדי להישאר מעודכנים בהנחיות פיקוד העורף גם ללא חשמל או אינטרנט. הקפידו להחזיק בערכה רדיו טרנזיסטור קטן ופשוט, יחד עם סט סוללות חדש.

• סכין רב-תכליתית או אולר: כלי חיתוך שיכול לשמש במגוון מצבים (פתיחת אריזות, חיתוך חבלים ועוד). ודאו שהלהב משומן וחד, ואחסנו אותו באופן בטוח בערכה.

• טלפון נייד ומטען: אף שברור שהטלפון הנייד יהיה אתכם, ודאו שגם במרחב המוגן ישנו מטען זמין (ורצוי סוללת גיבוי נטענת – “פּאוורבּאנק”) למקרה שהשהייה תתארך. שמרו רשימה פיזית של מספרי טלפון חשובים למקרה שהמכשיר יתקלקל.

• כסף מזומן: בזמן חירום ייתכנו תקלות במערכות בנקאיות ותקשורת, לכן טוב שיהיה בהישג יד סכום כסף במזומן לכיסוי צרכים מידיים.

• ביגוד והנעלה: סט בגדים להחלפה, כולל לבנים, גרביים ובגדים חמים לעונת החורף. יש לבחור בביגוד נוח המתאים גם לשינה. מומלץ להוסיף זוג נעליים נוחות (כמו נעלי ספורט) למקרה שיהיה צורך ללכת מרחק מסוים.

• ציוד היגיינה: פריטים לשמירה על הניקיון האישי לאורך מספר ימים: נייר טואלט, מגבונים לחים, סבון, ג’ל חיטוי לידיים, מסכות פנים, וכמה שקיות אשפה אטומות לאיסוף פסולת.

• ערכת עזרה ראשונה: ערכה בסיסית המכילה חומרי חבישה, פלסטרים, תחבושת אלסטית, חומר מחטא, מספריים קטנות, כפפות חד-פעמיות ומשככי כאבים. ודאו שהערכה נגישה וכולם יודעים היכן היא נמצאת.

• משרוקית: אמצעי פשוט לקריאת עזרה במקרה חירום, אם הקשיש נלכד או אינו יכול להתקשר. קולה של משרוקית נישא למרחוק גם במאמץ נשיפה קטן.

• כפפות עבודה: זוג כפפות עבודה חזקות (כגון כפפות גומי עבות או בד מחוזק) כדי להגן על הידיים במקרה שצריך לפנות הריסות, זכוכיות שבורות או חפצים חדים.

• מסכת אבק: מסיכת פנים להגנה משאיפת אבק ולכלוך, חשובה במיוחד בתרחישי הרס (לאחר רעידת אדמה למשל) או בעת שהיה ממושכת במקלט מאובק.

• צידנית קטנה וקרחומים: עבור תרופות או אינסולין הזקוקים לקירור, אם צריך להעבירם ממקום למקום.

• ציוד עבור חיית שירות או מחמד: אם לקשיש יש חיית מחמד או כלב נחייה, הכניסו לערכה גם אוכל יבש ומים לכלב/חתול לכמה ימים, וכן עותק מפנקס החיסונים של החיה.

תחזוקת הערכה וריענון שוטף

הכנתם ערכת חירום – מצוין! כעת חשוב לוודא שהיא תישאר מוכנה ותקינה לאורך זמן:

• אחסון נגיש: אחסנו את הערכה במקום קבוע, מוכר ונגיש לכל בני הבית. אם יש בבית ממ”ד, זהו מקום אידיאלי לערכה הגדולה. את הערכה הניידת הניחו במקום הידוע לכל (ליד דלת הכניסה או בארון היציאה) כדי שבשעת עזיבת הבית בחופזה לא תשכחו לקחת אותה.

• בדיקה ועדכון פעם בשנה: לפחות אחת לשנה (למשל בתחילת עונת החורף), עברו על תכולת הערכה. בדקו שפגי התוקף של המוצרים (תרופות, מזון, סוללות) רחוקים מספיק. החליפו סוללות שפרקו, רעננו תרופות שהתקרבו לפקיעת תוקף, והוסיפו פריטים שנצרכו. זו הזדמנות טובה גם לעדכן את המסמכים בתיק (למשל אם קופת החולים הוחלפה, הטלפון של בן משפחה השתנה, או נוספו מסמכים חדשים).

• שמירה על עדכניות: זכרו שכל שינוי במצב הרפואי של הקשיש או באורחות חייו מצריך התאמות בערכת החירום. אם נוספה תרופה חדשה – הכניסו אותה מיד למלאי שבערכה (כולל מרשם וציון תאריך התחלת נטילה). אם הקשיש כבר לא משתמש בפריט מסוים, ניתן להסירו מהערכה. עדכניות התכולה חיונית כדי שברגע האמת לא יחסר דבר חשוב.

שאלות נפוצות – ציוד וערכות חירום לקשישים

שאלה: כמה זמן ניתן לשמור תרופות מרגע שנותקו מקירור?

תשובה: לכל תרופה הנדרשת לקירור יש משך זמן שונה שהיא יכולה להישמר מחוץ למקרר. חשוב להתייעץ עם הרופא או הרוקח ולקבל הנחיות מדויקות לגבי התרופות שלכם. את המידע הזה יש לרשום ולשמור יחד עם התרופה בערכת החירום, כך שבשעת הפסקת חשמל תדעו כמה זמן ניתן להחזיק את התרופה בקירור מאולתר (צידנית עם קרחומים). באופן כללי, ברגע שהמקרר בבית מפסיק לקרר, כדאי לעבור לשימוש במקפיא ולאחר מכן בצידנית עם קרח.

שאלה: מה לעשות אם התרופות בערכת החירום פגות תוקף?

תשובה: יש להימנע מלהחזיק בערכה תרופות שפג תוקפן. לכן, חשוב לבדוק אחת לכמה חודשים או לפחות פעם בשנה את תאריכי התפוגה של כל התרופות בערכה. במידה ותרופה מתקרבת לפקיעת התוקף, בקשו מרופא המשפחה מרשם חדש והצטיידו במלאי טרי, ואז השמידו כראוי את התרופה הישנה. ניהול אקטיבי של מלאי התרופות (בשיטת “הראשונות להכנס הן הראשונות לצאת”) יבטיח שתמיד יהיו בידיכם תרופות בתוקף.

שאלה: אילו מסמכים חשוב ביותר לכלול בערכת החירום?

תשובה: המסמכים הקריטיים ביותר הם אלו שבלעדיהם יהיה קשה לקבל טיפול רפואי או לממש זכויות: תעודת זהות וכרטיס קופת חולים, רשימת תרופות עדכנית, סיכום מידע רפואי מרופא המשפחה, ופוליסות ביטוח בריאות וחיים. בנוסף, מסמכים משפטיים חשובים כמו ייפוי כוח וצוואה כדאי לכלול כדי שבני המשפחה יוכלו לפעול בשם הקשיש אם יידרש. שמירת עותקים של מסמכים אלה בערכה (וגם בענן דיגיטלי או אצל קרוב משפחה) תקל מאוד בשעת חירום.

שאלה: כיצד עליי להחליט אילו פריטי ציוד להכניס לערכה?

תשובה: הרשימה במאמר זה נותנת קווים מנחים לציוד חיוני, אך יש להתאים את הערכה לצרכים האישיים של הקשיש: אם הוא סוכרתי – לשים דגש על ציוד למדידת סוכר וחטיפי גלוקוז; אם יש בעיות ניידות – לכלול מושב מתקפל או כרית לישיבה נוחה במרחב המוגן; אם הקשיש רגיש לקור – לוודא שיש מספיק שמיכות או בגדים חמים. חשבו על היום-יום של הקשיש: במה הוא משתמש מדי יום ואיך ניתן לוודא שגם בתנאי חירום הפריט או השירות הזה יהיה זמין עבורו בערכה.

שאלה: האם לערוך שתי ערכות נפרדות – לבית ולנסיעות?

תשובה: כן. ההמלצה היא, כאמור, להכין ערכה עיקרית לבית, שתשמור עליכם במהלך שהייה ממושכת במרחב מוגן בביתכם, וערכה קטנה יותר שתוכלו לקחת אם תצטרכו להתפנות. בערכה הניידת יש לכלול עותקים של המסמכים, כמות קטנה יותר של תרופות חיוניות, מים וחטיפי אנרגיה ליום-יומיים, מטען לטלפון ופריטים הכרחיים בלבד (בהתאם למקום). כך תדעו שגם אם תצטרכו לעזוב בדחיפות – הדברים החשובים באמת יימצאו בתיק שלכם.