פנסיה לעובד זר 2026: המדריך המלא לחובות המעסיק וזכויות העובד (כך תימנעו מתביעות)
האם ידעתם שגם לעובד הזר שלכם מגיעה פנסיה בדיוק כמו לעובד ישראלי?
אנחנו בצוות "בבית" נתקלים בזה כל יום: משפחה ישראלית נורמטיבית מעסיקה מטפל סיעודי מסור להורה המבוגר. היחסים מצוינים, המשכורת משולמת בזמן, אבל אז – ביום בהיר אחד, כשהעובד מחליט לחזור למולדתו – נוחתת על המשפחה תביעה של עשרות אלפי שקלים בגין אי-הפרשת פנסיה.
הסיטואציה הזו אינה נדירה. למעשה, נושא פנסיה לעובד זר הוא אחד המוקשים הגדולים ביותר למעסיקים פרטיים בישראל. החוק מורכב, המידע ברשת סותר, ורבים טועים לחשוב שאם העובד לא ביקש – לא צריך לשלם.
במדריך המקיף הזה לשנת 2026, נעשה לכם סדר בבלאגן. נסביר בדיוק כמה צריך לשלם, איך מבצעים את ההפרשה כשאי אפשר לפתוח קרן פנסיה רגילה, ומהן הזכויות המדויקות של פנסיה לעובד זר שיחסכו מכם כאבי ראש משפטיים בעתיד. בואו נצלול פנימה.
חובה להפריש פנסיה לכל עובד זר בישראל, החל מהחודש השביעי להעסקה (או מהיום הראשון אם יש לו קרן פעילה). ברוב המקרים בסיעוד ביתי, ההפרשה מתבצעת כחיסכון בצד ('ביצוע בקירוב') בגובה 12.5% מהשכר (6.5% תגמולים + 6% פיצויים). אי-תשלום חושף אתכם לתביעות עתק.
הבסיס החוקי: למה בכלל צריך לשלם פנסיה לעובד זר?
פסיקת בתי הדין לעבודה וצו ההרחבה
החוק בישראל אינו מפלה בין עובד ישראלי לעובד זר בכל הנוגע לזכויות סוציאליות בסיסיות. בשנת 2008 נכנס לתוקף צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, אשר קבע כי כל עובד זכאי להפרשות לפנסיה. בתי הדין לעבודה חזרו והדגישו בפסיקות רבות (למשל הלכת ע"ע 137/08) כי זכות זו מוקנית גם לעובדים זרים, כולל עובדי סיעוד, עובדי בניין, ואפילו מסתננים ומבקשי מקלט.
הסיכון המשפטי למעסיקים
התעלמות מחובה זו היא "פצצה מתקתקת". מעסיק שלא מפריש כספים מדי חודש צובר חוב שמתנפח עם השנים. בניגוד לשכר שוטף, את הפנסיה העובד בדרך כלל דורש בסיום ההעסקה, מה שיוצר סכום חד-פעמי עצום (לעתים 30,000-50,000 ש"ח ויותר) שהמשפחה מתקשה לגייס ברגע האמת. לכן, ההמלצה החד-משמעית שלנו ב"בבית" היא להיערך לכך שוטף.
- החוק חל על עובדים חוקיים ולא חוקיים כאחד.
- אין תוקף ל"וויתור" של העובד על הפנסיה (זכות קוגנטית).
- התשלום הוא בנוסף לשכר המינימום ולא חלק ממנו.
כמה כסף צריך להפריש? המספרים המדויקים ל-2026
אחוזי ההפרשה המינימליים
נכון לשנת 2026, שיעורי ההפרשה לעובד זר זהים לאלו של עובד ישראלי, אך המבנה מעט שונה בגלל היעדר רכיב אובדן כושר עבודה ברוב המקרים הפרטיים. החישוב מתבסס על השכר הקובע (בדרך כלל שכר המינימום או השכר בפועל, הגבוה מביניהם).
| רכיב | אחוז הפרשת המעסיק | אחוז הפרשת העובד | סך הכל |
|---|---|---|---|
| תגמולים (חיסכון) | 6.5% | 6.0% | 12.5% |
| פיצויי פיטורים | 6.0% (או 8.33%) | 0% | 6.0% – 8.33% |
| סך הכל למעסיק | 12.5% | – | – |
הערה קריטית לגבי רכיב הפיצויים
על פי החוק היבש, חובת ההפרשה לפיצויים היא 6%. עם זאת, במידה ותפטרו את העובד (או שהוא יתפטר בדין מפוטר, למשל עקב פטירת המעסיק), תצטרכו להשלים את הפיצויים ל-8.33% (חודש משכורת לשנה). לכן, המלצת הזהב שלנו היא להפריש מראש 8.33% לרכיב הפיצויים בצד, כדי לא להיתקל בחוסרים בעתיד. ראו מידע נוסף באתר כל זכות.
הבעיה והפתרון: איפה מפקידים את הכסף? (דוקטרינת 'ביצוע בקירוב')
למה אי אפשר לפתוח קרן פנסיה רגילה?
כאן טמון האתגר הגדול ביותר. חברות הביטוח ובתי ההשקעות בישראל (כמו מגדל, מנורה, הראל) לרוב אינם מאפשרים פתיחת קרן פנסיה לעובד זר שאין לו תעודת זהות ישראלית (למעט מקרים חריגים של עובדים עם אשרות מיוחדות). זה יוצר מלכוד: יש חובה לשלם, אבל אין לאן.
הפתרון המשפטי: "ביצוע בקירוב" (Cy Pres)
בתי הדין לעבודה פיתחו פתרון יצירתי הנקרא "ביצוע בקירוב". המשמעות היא: אם אי אפשר לבצע את החוק כלשונו (הפקדה לקופה), יש לבצע אותו הכי קרוב שאפשר. בפועל, זה אומר שעל המעסיק:
- לפתוח חשבון חיסכון ייעודי בבנק על שמו (או קופה צדדית).
- להפקיד לשם את הכספים (12.5% לפחות) מדי חודש.
- לתעד כל הפקדה בתלוש השכר של העובד תחת סעיף "הפרשה לפנסיה/פיקדון".
- למסור את הכסף לעובד עם סיום יחסי העבודה כסכום הוני (Lump Sum).
מתי בכל זאת מפקידים למדינה?
ישנם מקרים ספציפיים בהם חובה להפקיד את הכסף ב"פיקדון עובדים זרים" המנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה:
- עובדי חברות כוח אדם: אם העובד מועסק דרך חברה (בניין, חקלאות, ולעיתים סיעוד דרך חברה ולא ביטוח לאומי).
- מסתננים ומבקשי מקלט: החוק מחייב הפקדה של 16% (חלק המעסיק בלבד) לפיקדון המדינה. ניתן לקרוא על כך בהרחבה באתר Gov.il – רשות האוכלוסין.
מתי מתחילים לשלם? (הטעות הנפוצה של "אחרי חצי שנה")
הכלל: וותק של 6 חודשים
עבור עובד זר שזהו מקום עבודתו הראשון בישראל (או שאין לו קרן פנסיה פעילה), החובה להתחיל להפריש לפנסיה מתחילה רק לאחר השלמת 6 חודשי עבודה. כלומר, ההפרשה הראשונה תהיה במשכורת החודש השביעי (ניתן ומומלץ לשלם רטרואקטיבית על החצי שנה הראשונה כדי למנוע פערי פיצויים, אך זו לא חובה חקוקה בצו ההרחבה היבש).
החריג: עובד עם "ביטוח פעיל"
אם לעובד הזר יש כבר הסדר פנסיוני קיים (למשל, הוא עבד אצל מעסיק קודם בישראל שהפריש עבורו כספים, או שיש לו קרן פעילה ממקור אחר), חובת ההפרשה חלה מהיום הראשון לעבודה. מכיוון שקשה לדעת בוודאות אם לעובד יש הסדר "פעיל" (בגלל שאין קופות רשמיות), רוב עורכי הדין ממליצים למשפחות בסיעוד לא לקחת סיכון ולהתחיל להפריש מהחודש השביעי, או מהיום הראשון אם רוצים "שקט נפשי" מוחלט.
סיפור מהשטח: הטעות של דניאלה מרעננה
"הוא כמו בן משפחה, הוא לא יתבע אותי"
דניאלה (שם בדוי, המקרה אמיתי מתוך הניסיון שלנו בצוות בבית) העסיקה מטפל פיליפיני לאביה במשך 6 שנים. היחסים היו נפלאים. דניאלה שילמה שכר גבוה, דמי הבראה, חופשות ואפילו מתנות בחגים. היא ידעה במעורפל שצריך לשלם פנסיה, אבל הניחה ש"נסתדר בסוף" וש"הוא לא יעשה בעיות".
כשנפטר אביה, המטפל סיים את עבודתו. דניאלה נתנה לו מענק פרידה של 5,000 ש"ח מכל הלב. שבועיים לאחר מכן, הגיע מכתב מעורך דין. המטפל תבע את מלוא הפנסיה שלא שולמה במשך 6 שנים, פלוס פיצויי פיטורים מלאים, פלוס ריבית והצמדה. הסכום הכולל הגיע ל-58,000 ש"ח. דניאלה נאלצה לשלם, בנוסף להוצאות משפטיות. הלקח: הרגש לא מחליף את החוק. תיעוד והפרשה שוטפת הם ההגנה היחידה שלכם.
טבלת עזר: השוואה בין סוגי העסקה
דע את מעמדך: מעסיק פרטי מול חברה
חשוב להבין את ההבדל בין עובד שאתם מעסיקים ישירות לבין עובד חברה.
| סוג המעסיק | למי משלמים? | מתי משלמים? | הערות חשובות |
|---|---|---|---|
| משק בית פרטי (סיעוד) | חיסכון בבנק / תשלום בסיום העסקה | חודשי (חיסכון) או בסוף (פחות מומלץ) | יש לשמור הוכחות בכתב על כל סכום שנצבר. |
| חברות סיעוד/בניין/חקלאות | רשות האוכלוסין (פיקדון) | דיווח ותשלום חודשי מקוון | המעסיק מקבל שוברים לתשלום. הכסף מחכה לעובד בשדה התעופה. |
| מעסיקי מסתננים | רשות האוכלוסין (16%) | דיווח חודשי חובה | אי תשלום גורר קנסות מנהליים כבדים. |
למידע נוסף על זכויות עובדים בסיעוד, מומלץ לבקר באתר המוסד לביטוח לאומי כדי להבין את השילוב עם גמלת הסיעוד.
שאלות ותשובות
