מוכנים לשעת חירום בגיל השלישי – מדריך להיערכות מוקדמת

במצבי חירום , חיי היום-יום שלנו משתנים באחת. במיוחד עבור בני הגיל השלישי, הכנה מוקדמת יכולה להציל חיים. בישראל עלולים להתרחש אירועי חירום מסוג זה, ולכן חשוב שנהיה מוכנים מבעוד מועד. היערכות נכונה, היכרות עם ההנחיות ותרגול שלהן יתרמו בצורה משמעותית להגנה עליכם ועל יקיריכם.

חשיבות ההיערכות המוקדמת

אירוע חירום עלול להתרחש ללא התראה מוקדמת, והאחריות להיערך מוטלת על כל אחת ואחד מאיתנו. היערכות מראש משפרת מאוד את סיכויי ההישרדות וההתאוששות לאחר מצב חירום. הכנת הבית מבעוד מועד והתארגנות לפי הכללים הנכונים יסייעו לכם לעבור את המשבר בשלום. עבור אזרחים ותיקים, שמשאבי היום-יום שלהם עשויים להיות מוגבלים, ההיערכות מקבלת משנה חשיבות.

• התמודדות עצמאית: מומלץ להיערך כך שתוכלו להסתדר בכוחות עצמכם לפחות לשלושה ימים ברציפות. חשבו על שגרת היום-יום שלכם: אילו צרכים בסיסיים יש לכם (תרופות, ציוד רפואי, מזון וכו’) וכיצד תוכלו לספק אותם אם השירותים הרגילים לא יהיו זמינים?

• תכנון מקדים: חשוב לחשוב מראש על פעולות חיוניות שאתם מבצעים מדי יום לצורך תפקוד, ולדאוג לפתרונות חלופיים עבורן בשעת חירום. למשל, אם אתם תלויים במכשור חשמלי (כגון מחולל חמצן), הכינו סוללות גיבוי או גנרטור קטן למקרה של הפסקת חשמל.

בניית תוכנית חירום אישית ומשפחתית

תוכנית חירום טובה מגדירה מה כל אחד מבני המשפחה יעשה בזמן אירוע חירום. בני הגיל השלישי ובני משפחותיהם צריכים לגבש יחד תוכנית המותאמת לצרכים הייחודיים של הקשיש:

• רשימת אנשי קשר ותמיכה: ערכו רשימה של בני משפחה, שכנים וחברים הקרובים אליכם גיאוגרפית ורגשית. שתפו אותם בכך שאתם מכינים תוכנית לשעת חירום ובקשו את הסכמתם להיות חלק מ**“צוות תמיכה אישי”** עבורכם. ודאו שיש לכם דרכי התקשרות מהירות אליהם – שמרו מספרי טלפון בחיוג מקוצר בנייד והחזיקו עותק רשום של מספרי חירום חשובים בארנק.

• מיקום מפגש מוסכם: קבעו עם בני המשפחה מקום מפגש בטוח מחוץ לבית למקרה של רעידת אדמה או מצב בו צריכים להתפנות. בנוסף, הסכימו על נקודת מפגש חלופית מחוץ לשכונה, למקרה שלא תוכלו לשוב הביתה לאחר האירוע. כך, אם התקשורת הסלולרית תקרוס, כולם ידעו לאן לפנות.

• עדכון התוכנית: חשוב לעדכן את תוכנית החירום ופרטי הקשר אחת לשנה, ובמיוחד לאחר שינוי במצב הבריאותי או במיקום המגורים. תוכנית עדכנית מבטיחה שבשעת הצורך כולם ידעו מה תפקידם.

שמירה על קשר ותמיכה בקהילה

לקשר רציף עם הסביבה הקרובה יש תפקיד מכריע בזמן חירום, ובפרט כאשר מדובר בקשישים:

• משפחה ושכנים: לפני מצב חירום, עדכנו את בני המשפחה והשכנים על מצבכם וצרכיכם. בזמן האירוע עצמו, שמרו על קשר טלפוני עם קרובים וידידים כדי להרגיש שאתם לא לבד. בני משפחה יכולים להתקשר באופן יזום לקשישים, לבדוק שהם מוגנים ולשאול לשלומם.

• חלוקת אחריות: אם הקשיש נעזר במטפל צמוד, ודאו שגם למטפל יש תוכנית חירום משלו ומשפחתו מוגנת, כדי שיוכל להתפנות ולסייע לקשיש ללא דאגה. שתפו את המטפל בתוכנית המשפחתית ודרכי הפעולה בעת חירום.

• קהילה תומכת: כדאי ליידע מראש את מחלקת הרווחה והבריאות המקומית על צרכים מיוחדים של הקשיש. רשויות הרווחה מכירות אתכם בתקופת שגרה, ובשעת חירום יוכלו לסייע במידת הצורך. בנוסף, ישנם ארגוני מתנדבים ועמותות (כדוגמת ארגון “בבית”) המציעים סיוע לקשישים במהלך משברים – אל תהססו לפנות אליהם.

תרגול והתעדכנות בהנחיות

כאשר פורצת אזעקה או מתרחש רעש אדמה, הלחץ והחרדה עלולים לפגוע ביכולת להגיב מהר. תרגול מקדים יכול לצמצם בלבול ולשפר את התגובה:

• תרגילי התגוננות: תרגלו עם הקשיש את הפעולות שיש לבצע בעת אזעקה – כניסה למרחב מוגן, התנהגות בעת נפילת טילים או בזמן רעידת אדמה. חזרו על התרגול מספר פעמים, כדי שהפעולות יהפכו לטבע שני.

• מעקב אחר עדכונים: ודאו שכל בני המשפחה (ובמיוחד הקשישים) מכירים את צליל האזעקה ויודעים כיצד לפעול מיד כשנשמעת ההתרעה. עקבו אחרי הנחיות פיקוד העורף המשודרות באמצעי התקשורת (רדיו, טלוויזיה, אינטרנט) והתעדכנו בכל שינוי בהנחיות. אם הקשיש מתקשה לשמוע או להבין את ההנחיות, מנו בן משפחה או שכן שיעזור לו לפרש את המצב ולהעביר לו מסרים מרגיעים.

• שמירה על רוגע: בזמן תרגול ובזמן אמת, השתדלו לשמור על טון דיבור רגוע ובוטח. העבירו מסר שהמצב בשליטה ושההיערכות המוקדמת תעזור לכולם לעבור את החירום בשלום. תחושת הביטחון שמקרינים בני המשפחה מעודדת גם את הקשישים לשתף פעולה ולסמוך עליכם.

שאלות נפוצות – היערכות קשישים לחירום

שאלה: איזה סוגי מצבי חירום עלינו לקחת בחשבון?

תשובה: בישראל, מצבי החירום העיקריים הם התקפות טילים, רעידות אדמה ואסונות טבע נוספים. ההנחיות המפורטות במאמר זה מתמקדות בהיערכות למצבים אלה, שדורשים שהייה במרחב מוגן, פינוי מהיר בעת הצורך והתמודדות עם הפסקות חשמל או שירותים. חשוב תמיד להישמע להנחיות הרשויות עבור כל תרחיש חירום שעשוי להתרחש.

שאלה: כיצד תעזור לי תוכנית חירום משפחתית בזמן משבר?

תשובה: תוכנית חירום משפחתית מגדירה לכל אחד תפקיד ודרך פעולה, ובכך מפחיתה בלבול ודאגה בזמן אמת. כאשר כל בני המשפחה (והמטפל, אם ישנו) יודעים מה לעשות – מי מתקשר למי, איפה נפגשים ואילו צעדים לבצע – ההתמודדות עם האירוע נעשית יעילה ומהירה יותר. עבור הקשיש, הידיעה שיש תוכנית מסודרת ושאנשים יבואו לעזרתו מעניקה תחושת ביטחון.

שאלה: אני גר לבדי. מי יכול לעזור לי בזמן מצב חירום?

תשובה: אם אתם חיים לבד, חשוב במיוחד לבנות רשת תמיכה. ודאו שיש לפחות שכן אחד או קרוב משפחה המתגורר בקרבת מקום שיוכל לבדוק מה שלומכם במקרה חירום. בנוסף, ניתן לפנות למוקדי חירום ייעודיים לקשישים (כגון מוקד משרד הרווחה במספר 118 או המוקד העירוני 106) כדי לדווח על הצרכים שלכם ולקבל סיוע במידת הצורך. תמיד עדיף ליידע מראש את גורמי הרווחה והבריאות על מצבכם, כדי שבזמן אירוע ידעו ליצור עמכם קשר.

שאלה: באיזו תדירות כדאי לרענן את תוכנית החירום שלי?

תשובה: מומלץ לבחון מחדש את תוכנית החירום ואת עדכניות פרטי הקשר לפחות פעם בשנה. כמו כן, לאחר כל שינוי משמעותי – מעבר דירה, שינוי במצב בריאותי, החלפת מטפל או מעבר של בני משפחה דומיננטיים לחו”ל – יש לעדכן בהתאם את התוכנית. רענון קבוע מבטיח שהתוכנית תמיד רלוונטית ושהאנשים השונים יודעים מה תפקידם בשעת חירום.

שאלה: מה לעשות אם אני תלוי בציוד חשמלי (למשל מכשיר רפואי) בזמן חירום?

תשובה: עבור מי שתלוי בציוד חשמלי מציל חיים (כמו מחולל חמצן, מכשיר דיאליזה ביתי וכו’), חשוב להיערך להפסקות חשמל אפשריות. יש להכין סוללות גיבוי טעונות למכשירים החיוניים, ובמידת האפשר גם לשקול שימוש בגנרטור. שוחחו עם ספקי הציוד הרפואי או הרופא המטפל לגבי פתרונות חלופיים, ויידעו את גורמי הרווחה על הצורך שלכם במכשיר חיוני – הם יוכלו לנסות לסייע לכם בעת חירום במקרה של הפסקת חשמל ממושכת.